נושא: השוואת לחצים-פרנזל
תקציר : לימוד שיטת הפימפום צעד אחר צעד
מאת: אריק פטה-תירגם ארז באטוס
השוואת לחצים-פרנזל
פזיולוגיה.
המעבר אשר מוביל מהפה והאף אל הריאות נקרא קנה הנשימה. השסתום אשר סוגר אותו נקרא אפיגלוטיס – epiglottis.
המעבר אשר מוביל אל הכיבה נקרא ושת. השסתום אשר סוגר אותו נקרא אסופנגוס והוא סגור למעט בזמן בליעה.
אויר הזורם מן הריאות מנותב ע"י החיך הרך (soft palate ) לאף או לפה. כאשר החיך במצב מורד האוויר זורם לאף וחלל הפה מנוטרל ולהפך.
כאשר החיך במצב ניטרלי האוויר זורם לפה ולאף בו זמנית.
פתח צינורית אוסטכיוס (חצוצרה) ממוקם בחלק האחורי של חלל האף. המפתח להשוואת לחצים טמון בהזרמת אויר לתוך צינורית זו.
טכניקת פרנזל בפעולה.
הלשון פועלת כבוכנה. ע"י הרמת הלשון למעלה ואחורה חלל האוויר בחלק האחורי של הלוע נמעך ונדחס. האוויר מנסה לנוע אך מכוון שהאפיגלוטיס סגור הוא נע כלפי חלל האף. מכוון שאנו חוסמים את האף בעזרת האצבעות האוויר ינוע לכוון האוזניים דרך תעלת אוסטכיוס. בצורה זו מושווה הלחץ בתוך האוזן.
הלחץ המופעל תלוי בכוחה של הלשון שלנו ומכוון שזו חזקה מאוד אנו יכולים ליצור לחץ מספיק חזק על מנת לקרוע את עור התוף (אל תנסו את זה כמובן!!).
ע"מ לבצע את טכניקת פרנזל עליך:
1.סגור את האף בעזרת האצבעות.
2.מלא את פיך במעט אויר.
3.סגור את האפיגלוטיס.
4.הזז את החיך למצב ניטרלי.
5.השתמש בלשון כבוכנה ע"מ לדחוף את האוויר לכוון האוזן.
לרוע המזל רוב האנשים אינם יודעים לשלוט באפיגלוטיס ובחך הרך ואינם יודעים כיצד להשתמש בלשון כבוכנה.
מטרת מסמך זה לתאר שלב אחרי שלב את הדרכים ללמוד לשלוט בכל אחד מן השרירים. כל עוד תלמדו לשלוט בכל שריר בנפרד ההצלחה מובטחת !
השלבים אשר נלמד:
1.נלמד למלא את הפה באוויר.
2.נלמד לשלוט באפיגלוטיס.
3.נלמד לשלוט בחך הרך.
4.נלמד לבצע "נעילת לשון".
5.נלמד להשתמש בלשון כבוכנה.
6.נלמד לשלוט באפיגלוטיס ובחך בנפרד.
7.נחבר הכל יחד.
8.ננסה זאת במים.
9.נלמד את הוריאציות המתקדמות.
שלב 1. נלמד למלא את הפה באוויר.
•מלא את הלחיים כמו בלון והחזק את האוויר כמה שניות.
•בעזרת הלחיים רחפו אויר לתוך הריאות.
•חיזרו על התהליך מס' פעמים עד אשר תשלטו בכך.
•על מנת לבצע "מילוי לחיים מלא" – מלאו לחיים עד אשר הן עומדות להתפקע.
•על מנת לבצע "מילוי לחיים חלקי" – מלאו לחיים עד שהן מתחילות להתנפח.
•כאשר אומר "מלאו את פיכם במעט אויר" – אתכוון למילוי לחיים חלקי.
שלב 2. לימדו לשלוט באפיגלוטיס.
1. גרגור מים או מי פה.
•ליגמו מעט מים.
•הטו את ראשכם לאחור ואפשרו למים להחליק לגרון – אל תבלעו !!
•המים לא חדרו לגרון מכוון שהאפיגלוטיס סגור.
2.נשיפה וחסימת האוויר.
•פיתחו את פיכם ושמרו עליו במצב זה.
•נשפו אויר אך אל תאפשרו לו לצאת.
•במילים אחרות – נשפו כנגד גרון "סגור".
•האוויר לא ברח מכוון שהאפיגלוטיס סגור.
3.שאיפה וחסימת האוויר.
•פיתחו את פיכם והשאירו אותו במצב זו.
•שאפו אך אל תתנו לאוויר להיכנס לריאות.
•במילים אחרות – שאפו כנגד גרון "סגור".
•האוויר לא נכנס מכוון שהאפיגלוטיס סגור.
4.נגינת אפיגלוטיס.
•כמו בשיטה הראשונה נשפו כנגד אפיגלוטיס סגור והמשיכו להפעיל לחץ.
•כעת לפרק זמן קצר בלבד הרפו את האפיגלוטיס ואפשרו לצליל לצאת. הצליל אמור להישמע כצליל "חנוק".
•חסמו את האוויר , שחררו , חסמו , שחררו ……..
•השריר אשר אתם שולטים בו הוא האפיגלוטיס.
5.נגינת אפיגלוטיס בשאיפה.
•כמו בשיטה הקודמת אך בזמן שאיפת אויר.
•המשיכו לתרגל את שלבים 4, 5 עד לשליטה מוחלטת בשריר זה.
שלב 3. לימדו לשלוט בחך הרך.
•סגרו את פיכם.
•שאפו אויר דרך האף.
•נשפו דרך האף.
•שאפו דרך האף.
•נשפו דרך האף.
•פיתחו את פיכם.
•שאפו דרך האף.
•נשפו דרך האף.
•שאפו דרך האף.
•נשפו דרך האף.
•ודאו שאויר לא יוצא מהפה בזמן נשימה מהאף בפה פתוח.
•כעת נשמו דרך הפה מבלי שאויר יכנס או יצא מהאף.
כאשר אתם בטוחים כי אתם שולטים ומסוגלים לנשום אך ורק דרך האף או הפה המשיכו לשלב הבא.
•שאפו אויר (שאיפה עמוקה).
•פתחו את הפה לרווחה והשאירו אותו במצב זה.
•התחילו לנשום דרך הפה לאט!!
•כעת עם פה פתוח לרווחה המשיכו לנשום דרך האף.
•החליפו שוב וכעת נשפו דרך הפה בלבד.
•המשיכו לנשוף והחליפו בתדירות הגבוהה ביותר שאתם מצליחים.
•נסו את אותו הדבר תוך כדי שאיפה.
בזמן ההחלפה תרגישו משהו רך ובשרני בחלק האחורי של הפה נע. חלק זה הוא החיך הרך.
אתם מעלים את החיך בזמן נשימה מהפה ומורידים אותו בזמן נשימה מהאף.
המשיכו לתרגל עד אשר תוכלו להרים ולהוריד את החיך כרצונכם.
כאשר אתם נושמים מהפה והאף ביחד החיך נמצא במצב נייטרלי.
שלב 4. למדו לבצע "נעילת לשון".
כעת עליכם ללמוד לעצור את האוויר בעזרת הלשון בלבד.
•התחילו לנשוף דרך הפה לאט.
•עצרו את האוויר ע"י סגירת הפה. (הלחיים אמורות להתנפח לרגע).
•שאפו שוב והתחילו לנשוף.
•חיסמו את האוויר ע"י סגירת האפיגלוטיס.
ובכן, כעת אתם יודעים לחסום את האוויר בשתי דרכים: ע"י סגירת הפה או ע"י חסימת האפיגלוטיס.
כעת נלמד דרך נוספת.
•שאפו אויר והתחילו לנשוף באיטיות.
•בטאו את העיצור ט (כמו "בטברנה עם פרנס").
•תוך כדי העיצור קצה הלשון נוגע בחלק העליון של החיך ומאחורי השיניים הקדמיות.
•נסו למנוע מהאוויר לצאת ע"י יצירת מחסום בעזרת הלשון: קצה הלשון נוגע בשיניים הקדמיות, בעוד שני צידי הלשון נוגעים בחניכיים באזור השיניים הטוחנות.
המשיכו לתרגל עד אשר תוכלו לעצור אויר מלצאת בעזרת הלשון בלבד.
ודאו שאתם לא "מרמים" ע"י סגירת האפיגלוטיס או הפה. השפתיים צריכות להיות מעט פתוחות בעוד הלסת סגורה כמעט לחלוטין.
כאשר תשלטו בחסימת האוויר בעזרת הלשון זכרו את התנוחה שבה נמצאת הלשון. תנוחה זו נקראת "נעילת לשון".
שלב 5. נלמד להשתמש בלשון כבוכנה.
אם עדיין אינכם יודעים כיצד לדחוס אויר לריאות עברו לנספח א'.
לאחר שתוכלו לדחוס אויר לריאות בקלות עברו לשלב הבא:
•קחו קנה.
•הכניסו אותו לפה.
•סגרו את אפכם.
•דחסו אויר לריאות דרך הקנה.
•אינכם יכולים להיעזר בלחיים ע"מ לדחוס אויר- זה לא יעבוד. עליכם להשתמש בלשון.
•במילים אחרות- שאבו אויר דרך הקנה, בצעו נעילת לשון, כעת דחפו בעזרת הלשון את האוויר אחורה לתוך הגרון והראות.
•בזמן התהליך צידי הלשון נוגעים בחניכיים וקצה הלשון נוגע בחלק העליון של החיך.
•כאשר תבצעו זאת כל השיניים יהיו ב"חלל האוויר החיצוני" והאוויר יהיה לכוד ב"חלל האוויר האחורי". במצב זה אין אפשרות לנשוף, הלשון חוסמת את המעבר.
•בזמן דחיסת אויר בעזרת קנה אנו לומדים להשתמש בלשון כבוכנה.
שלב 6. לימוד השליטה באפיגלוטיס ובחך הרך בנפרד.
לצערנו הרב החיך הרך והאפיגלוטיס הנם "צמד שרירים" – באותו מובן ששתי האוזניים הנם "צמד". קשה להניע אוזן אחת מבלי שהשניה תזוז, קשה להניע גבה אחת מבלי שהשניה תזוז גם כן. אם הצלחתם להרים גבה אחת הצלחתם להפריד את "צמד השרירים". כפי שאמרתי כבר – האפיגלוטיס והחיך הנם "צמד": כאשר האפיגלוטיס סגור כמעט תמיד החיך הרך במצב מורם (במצב זה נמנעת זרימת אויר דרך האף). זו בעיה !!!
ע"מ לבצע פרנזל עליך ללמוד לסגור את האפיגלוטיס תוך שמירה על החיך הרך במצב נייטרלי. דבר זה הוא קשה וצורך זמן ואנרגיה (הרבה סבלנות חברים) ובמקרים רבים הוא החלק הקשה ביותר בלימוד השיטה.
•הניחו את האגודל והאצבע מתחת לנחיריים כך שהן סוגרות אותן בעדינות.
•אמורה להיות אפשרות לנשוף דרך הנחיריים, והן אמורות להתנפח.
•מלאו את הלחיים לחלוטין עד שהן כמעט פוקעות.
•סגרו את האפיגלוטיס.
•נסו ללחוץ על הלחיים ולהכריח את האוויר לצאת דרך האף.
•עליכם לחוש באוויר יוצא דרך הנחיריים והן אמורות להתנפח קלות.
•אם האוויר "נעלם" והנחיריים לא התנפחו – האוויר חזר לריאות – האפיגלוטיס לא סגור.
•אם האוויר לא זז לשום מקום – האפיגלוטיס סגור אך החיך מורם. חיזרו על תרגולי השליטה בחך הרך עד לשליטה בתחושה.
חזרו על השלבים הקודמים תוך התרכזות בחך הרך. שמרו עליו במצב נייטרלי. הדרך היחידה שבה ניתן ללחוץ על הנחיריים ולהזרים אויר דרך האף היא ע"י שמירה על החיך במצב זה.
במידה ואינכם מצליחים לבצע את השלבים הקודמים בצעו את התרגיל הבא:
•צבטו את האף בעדינות.
•נשפו 90% מהאוויר דרך הפה.
•מלאו את הלחיים ב 10% הנותרים. הלחיים אמורות להתנפח לחלוטין.
•סגרו את האפיגלוטיס.
•כעת האוויר אמור להיות לכוד בחלל הפה. הריאות ריקות לחלוטין והלחיים נפוחות.
•כעת שאפו כנגד גרון סגור. כמובן שאויר לא יכנס לריאות מכוון שהגלוטיס סגור אך ייווצר ואקום לא נעים בחזה.
•תוך שמירה על הואקום נסה ללחוץ על הלחיים ולהוציא את האוויר מהאף. התרכזו בחך הרך. נסו להביא אותו למצב נייטרלי.
•במידה ותצליחו האוויר יזרום בכוח דרך האף. אל תאפשרו לאוויר לחזור לריאות.
•המשיכו לתרגל עד שתוכלו לנפח את הנחיריים, לסגור את האפיגלוטיס ולדחוף אויר דרך האף.
•כאשר תבצעו זאת החיך הרך במצב נייטרלי והאפיגלוטיס סגור. את המצב הזה עליכם לזכור.
ניתן ללמוד להפריד את השרירים גם ע"י דחיסת אויר לריאות דרך האף. במילים אחרות דחסו אויר לריאות בפה סגור, ע"י ינקת אויר מהאף.
שלב 7. חברו הכל יחד.
•סגרו את האף.
•מלאו את הלחיים במעט אויר.
•סגרו את הגלוטיס ושמרו על החיך במצב נייטרלי כפי שלמדתם.
•בצעו "נעילת לשון" ואלצו אויר להידחס לחלק האחורי של הגרון כמו דחיסת אויר בעזרת קנה.
•האוויר לא יכול להיכנס לריאות כי הגלוטיס סגור, ולכן הוא יזרום לתוך חלל האף. מכוון שהאף סגור האוויר יאלץ לזרום לתוך חלל האוזן דרך תעלת אוסטכיוס- האוזניים "יתפמפמו".
•ברגע שהאוזניים הושוו תוכלו להמשיך להפעיל לחץ בעזרת הלשון, ולמתוח את עור התוף החוצה. למעשה תוכלו להפעיל לחץ חזק מספיק על מנת לקרוע את עור התוף !! כמובן שלא תנסו זאת !!
המשיכו לתרגל את טכניקת פרנזל "על יבש" עד לשליטה מוחלטת.
שלב 8. נסו זאת במים.
•גשו לבריכה עמוקה (3 מטרים).
•העמיקו לעומק 3 מטרים מבלי לפמפם. האוזניים צריכות לכאוב מעט.
•כעת אטמו את האף ובצעו פרנזל! הלחץ אמור להשתחרר מיד!
•המשיכו להפעיל לחץ עד אשר תרגישו שעור התוף נדחף החוצה.
•נסו זאת באגם או בים.
שלב 9. לימדו את הוריאציות המתקדמות.
ע"מ לבצע את טכניקת פרנזל חייב להיות חלל אויר בגרון. הלשון חייבת לדחוף כנגד אותו חל אויר. אם אין חלל אויר הטכניקה לא יכולה להתבצע.
כאשר צולל חופשי מעמיק, ריאותיו מתכווצות. כאשר הראש למטה ידחף הנפח הנותר בחזרה לתוך הריאות. בעומק מסוים יגלה הצולל שלפתע אין לו מספיק אויר בחלל הגרון ע"מ לבצע פרנזל. מצב זה מתרחש גם כאשר צוללים עם הראש למעלה אך בשלב מאוחר יותר. העומק בו מתרחש כשל הפמפום תלוי בפיזיולוגית הצולל. שמעתי על צוללים שמצב זה התרחש גם בעומק של 25 מ'.
ע"מ להמשיך לפמפם מעבר לעומק זה אנו נדרש להעביר אויר לתוך הגרון. זה יכול להתבצע בקלות יחסית ע"י משיכת הבטן פנימה ונשיפה חזקה כנגד פה סגור. (הלחיים אמורות להתנפח). ברגע שיש אויר בפה ובלחיים יש לסגור מייד את האפיגלוטיס לפני שהאוויר יזרום בחזרה את תוך הריאות. כאשר האפיגלוטיס סגור האוויר לכוד בגרון וטכניקת פרנזל יכולה להתבצע.
הטכניקה המתוארת למעלה נקראת גם פרנזל "סרעפתי" ובה משתמשים כמעט כל הצוללים אשר מגיעים לעומקים גדולים. עם זאת אפילו בשימוש בטכניקה זו יגיע שלב שבו הנפח השאריתי בריאות קטן כל כך שהצולל לא יהיה מסוגל לדחוף אויר לתוך הגרון. מעבר לעומק זה אפילו "פרנזל סרעפתי" לא יעבוד !!
השיטה היחידה להמשיך לפמפם מעבר לעומק זה הינה לאגור מספיק אויר בפה ובלחיים לפני ההגעה לאותו עומק. לפניכם התהליך אשר יקרא כאן "FRENZEL-FATTAH".
•מצאו את העומק אשר בו נוצר הכשל ב"פרנזל הסרעפתי" שלכם. עומק זה יהיה סביר להניח בין 50-90 מ' (ראש למטה). אנו נגדיר עומק זה כ-X.
•קבעו התרעת עומק במד העומק ל: X-15M'. במילים אחרות: במידה ועומק כשלון הוא 60 אז יש לכוון התרעה ל-45.
•החלו את הצלילה.
•כאשר תושמע התרעת העומק, התכופפו מעט קדימה, משכו את הבטן פנימה ונשפו את כל האוויר שנשאר לכם לתוך הפה. הלחיים אמורות להתנפח לחלוטין.
•סגרו את האפיגלוטיס מיד!! והשאירו אותו סגור למשך שאר ההעמקה. אחדים מוצאים כי קל להם לשאוף כנגד גרון סגור ע"מ לשמור את האפיגלוטיס סגור.
•כעת, תוך שמירה על החיך הרך במצב ניטראלי, תוכלו להמשיך להשוות לחצים בשיטת פרנזל. יש לשמור על האפיגלוטיס סגור !
•אתם אמורים להיות מסוגלים לפמפם עוד 3-5 פעמים נוספות בעזרת האוויר הכלוא בפה ובלחיים.
למרבה הפלא בטכניקה זו, הריאות יקרסו לחלוטין ויתמלאו בנוזל (BLOOD-SHIFT) אך עדיין יהיה לכם מספיק אויר בפה ע"מ להשוות לחצים. תוכלו גם להשוות לחצים במסכה בעזרת אויר זה – בצעו פרנזל אך אל תסגרו את הנחיריים.
ניתן להתאמן על טכניקה זו גם בבריכה אך מכיוון שהתרגול כרוך בצלילה בריאות ריקות
התרגול מסוכן וחובה לעבוד עם בן זוג מתאים במים!
•מצאו בריכה בעומק של 3 מטרים או יותר
•הרפו את הגוף והתכוננו לצלילה.
•לאחר נשימות מקדימות פלטו 95% מהאוויר.
•סגרו את הפה.
•נשפו את יתרת האוויר לתוך חלל הפה. הלחיים אמורות להתנפח לחלוטין.
•סגרו את האפיגלוטיס מיד.
•העמיקו לקרקעית הבריכה.
•השוו לחצים בעזרת האוויר שבפה.
טכניקה זו ניתנת לתרגול באגם או בים אך לצורך התרגול נדרש אנך ירידה חזק לצורך בלימת הירידה במקרה הצורך.
בעזרת תרגול זה תהיו אורים להיות מסוגלים להעמיק לעומק של 15-20 מ' ע"י שימוש באוויר שבפה ובלחיים בלבד ע"מ להשוות לחצים.
נספח א'. כיצד נדחס את הריאות.
•סגרו את הפה.
•נשפו כנגד פה סגור, מלאו את הלחיים לחלוטין.
•מעכו את הלחיים ודחפו את האוויר בחזרה אל תוך הריאות.
•חיזרו על שלבים 1-3 עד לשליטה מוחלטת.
•קחו קשית שתייה.
•הכניסו את הקשית לפה.
•יינקו אויר דרך הקשית.
•שאפו אויר דרך הקשית.
•הבחינו בהבדל שבין יניקת האוויר לעומת שאיפתו.
•שאפו אויר עד לריאות מלאות (דרך הקשית).
•יינקו אויר דרך הקש לתוך הפה.
•הוציאו את הקשית.
•השתמשו בלחיים ע"מ לדחוף את האוויר לתוך הריאות.
•יינקו אויר לפה מבלי להשתמש בקשית.
•השתמשו בלחיים ע"מ לדחוף את האוויר לריאות (שימו לב לא לדחוף את האוויר לקיבה).
•מחזור אחד של יניקה-דחיפה נקרא "דחיסה" PACKING.
•התחילו מחדש ללא הקשית.
•שאפו אויר אל המקסימום.
•דחסו את הריאות שוב ושוב עד אשר לא תוכלו לדחוס יותר או עד לתחושת אי נוחות. (יש להדגיש כי דחיסה מוגזמת ללא אימון עלולה לגרום לנזק!).
במידה ויש לכם גישה ל"ספירומטר" (מכשיר למדידת נפח ריאות) תוכלו למדוד כמה אויר בעצם הוספתם לעומת שאיפה מלאה ללא דחיסה. אצל רוב האנשים ניתן להוסיף בין 0.8-4 ליטרים נוספים!
את המאמר הלא מתורגם ניתן למצוא בכתובת הבאה: http://www.ericfattah.com/equalizing.html