למה אלוהים ברא את הגלים? אם לא היו רוח וגלים היה לנו תנאי צלילה מושלמים כל השנה. אההה…הוא חשב גם על הגולשים, כן הם חייבים רוח וחלקם מכורים לגלים.
מה לעשות? הוא לא יכל לרצות את כולם.
כצוללים חופשיים אנחנו נחשפים לים במגוון מזגי אוויר. בים שקט ללא רוח, ים עם זרמים, ראות עכורה ואיך לא – ים עם גלים. שאלתם את עצמכם פעם איך נוצרים הגלים? התשובה היא פשוטה: הגלים נוצרים ע"י הרוח בעיקר ולפעמים ע"י רעידות אדמה בקרקעית האוקיינוס. ישנם 3 גורמים הקובעים את גובה ועוצמת הגלים: 1)מהירות הרוח 2)כמה זמן היא נושבת 3)המרחק שהיא נושבת ללא הפרעה. כאשר הגל מגיע לגובה הוא מתמוטט תחת משקלו העצמי, במקרה של רוח חזקה החלק העליון של הגל עף ממנו וזה יוצר קצף אותו אנו מכנים "ברבורים".
מה שמניע את הגל עצמו הוא האנרגיה הנובעת מבניית הגלים והתמוטטותם.
אנרגיית גל יכולה לנוע למרחקים ארוכים ולהסתיים בגלים בעוצמות ובגדלים שונים. לעיתים אנרגיית גל המגיעה מכיוונים מנוגדים, תשנה ים רגוע באופן יחסי. התוצאה תיהיה ים הנע בשני הכיוונים או יותר. תופעה זו ידועה כים רוגש והיא בדרך כלל הסיבה למחלת ים המשפיעה לעיתים גם על ימאים ותיקים.
בשורה התחתונה אנחנו צריכים להעריך את תנאי הים לפני כל אימון. יש משמעות גדולה לזרם חזק, טמפרטורה קרה, ראות עכורה או גלים גבוהים. צלילה בגלים של 1 מטר יקשה על היכולת להירגע לפני הצלילה ומים יכנסו לשנורקל על פני המים. גם מערך הצלילה והחבל עצמו יהיו בתזוזה מתמדת. צריך לחשוב פעמיים האם שווה בכלל להיכנס לצלילה בים גבוה, יכול להיות שתפיקו הרבה יותר מאימון יבש או מאימון בבריכה.
